סיפור הנקה שפוי ומקסים!

הסיפור של איילת מאד מיוחד בעיני!
אני מאחלת לכולנו להצליח להיות שפויות בכל האספקטים בחיינו.

לא להיות פנאטיות!

לקבל את הנסיבות שאינן בשליטתנו- באמת לקבל אותן!

תודה לאיילת שהסכימה לשתף את הסיפור שלה.

 

סיפור ההנקה של איילת


ידעתי שאני רוצה להניק כבר בהריון,
במיוחד לאור כך שאצלי במשפחה אף אישה לא הצליחה להניק.
החלטתי "ללמוד את הנושא" ו"להתאבד על זה".
אך כמובן שככל שמתכננים, ככה מתאכזבים.
ואכן, אחרי קיסרי חירום שהיה הפתעה קשה בפני עצמו,
גם עם ההנקה התקשיתי מההתחלה.
עוד בביה"ח התחלתי לסבול מפצעים קשים בפטמות
ובמקביל והאחיות הכריזו שלא יהיה לי לעולם מספיק חלב
והתחלתי להוסיף תמ"ל כבר מהלילה השני של הקטנטן.

אך עם המשבר הרגשי
שלהבין שאני לא מצליחה להשביע את התינוק שלי,
פתאום זכיתי לראות ילד שבע ונינוח.
ופתאום גם אני יכלתי לנוח ולתת לגוף שלי להחלים.
כבר באתי לוותר על ההנקה,
ואז הזמנתי את אלינה,
שלימדה אותי לזרום.
אולי בשלב זה אשלב תמ"ל עם ההנקה
ולא נדע כרגע אם יהיה לי מספיק חלב או לא,
אבל (ואני מצטטת)
"לא צריך להיות אופטימיים לשווא, וגם לא פסימיים לשווא".
פשוט צריך לנסות ולראות מה יקרה…
וכך התחיל המסע הראשון שלי עם שילוב ההנקה והתמ"ל.
התחלתי כל ארוחה בהנקה
ובסוף הקטן קיבל בקבוק תמ"ל להשלים לו.
אבל,
הפצעים החמירו
וכל הנקה הייתי מתיישבת בצרחות, בכי וחרדה.
ואחרי 5 ימים נשברתי, והחלטתי שאני לא מסוגלת.
מגיע לתינוק שלי אמא מחייכת, מנשקת, מחבקת
ולא אמא היסטרית.
אז עשיתי הפסקה של שבוע.
הגוף התחיל להחלים,
הפצעים בפטמות השתפרו
והכי חשוב –
הקטנטן זכה לאמא הרבה יותר רגועה.

למשך שבוע שאבתי במקביל בשביל לשמור על ייצור חלב.
עם תום השבוע נפגשתי שוב עם אלינה
ובנס, הוא הסכים להתחבר והחל לינוק.
הופתעתי, התרגשתי, והרגשתי ששוב יש לי צ'אנס!

הפעם כל ההסתכלות שלי הייתה שונה.
לא חיפשתי הנקה מלאה,
כי בשאיבות ראיתי שאני לא מגיעה בכלל לכמויות שהקטן צריך למנה.
בערך 20 מ"ל סה"כ בארוחה.
אז הרפיתי – והגעתי למקום הכי טוב עבורי:
הבנתי שאת ההזנה והאוכל יקבל מהבקבוק תמ"ל,
אבל את התמיכה והפן הנפשי יקבל ממני.
וברגע שהרפיתי, הפסקתי להתעסק בכמויות חלב,
אם יש מספיק או אין מספיק, אם הוא שבע ממני או לא
(כי גם ככה קיבל בקבוק תמ"ל)

החלטתי שזה לא משנה כמה חלב הוא מקבל.

אני והוא נהנים מההנקה וזה מה שחשוב!

וככה הקטן ינק 3 חודשים!!!
כל ארוחה התחילה בהנקה.

הוא ינק, התנחם, נהנה, וגם אני.
אחר כך הוא קיבל ארוחה שלמה של תמ"ל.
שמחתי על הזכות של לתת לו הנקה,
גם אם כמות סמלית בלבד
ובמקביל הזכות לילד שבע שעולה במשקל בזכות תמ"ל.
שמחתי על הזכות להנקה ללא סטרס של כמויות חלב ושל שאיבות,
שלא עמדתי בזה נפשית.
שמחתי על הזכות להנות מחוויית הנקה אמיתית
ולהיות אור לשאר נשות המשפחה שלי.

מבחינתי זכיתי בכל העולמות!

אני לא הצלחתי להגיע להנקה מלאה
ולגמרי השלמתי עם זה.
אני בעיקר עדיין בהלם שהצלחתי להניק 3 חודשים
ואומרת תודה כל יום!
בהצלחה לכולן!
מאחלת לכולן תינוקות שמנמנים ושבעים ואמהות רגועות ושלוות!

***************************************

ושוב תודה לאיילת!

מוזמנות לשתף עם חברות/מכרות שהסיפור הזה יכול לעורר בהן השראה…

אלינה

לקביעת יעוץ הנקה אצלך בבית, התקשרי עכשיו!

052-8620402

ראיון עם יועצת שינה